רשלנות רפואית

תחום הרשלנות הרפואית

רשלנות רפואית מתחום תורת הנזיקין הכללית. אינה דנה באשמה. מדובר בד"כ בשני אנשים שנפגשו באקראי ואחד הזיק לשני כמו למשל, איש צוות רפואי אשר נתן טיפול שלא על פי סטנדרטים רפואיים מקובלים. לאחרונה בארץ ובעולם עדים לתופעה הגוברת של תביעות רשלנות רפואית המוגשות כנגד רופאים ומוסדות רפואיים.  לא כל חולה שניזוק מטיפול רפואי זכאי לפיצוי. לא כל רשלנות רפואית מאפשרת תביעה משפטית. הרופא הוא רק בשר ודם וגם הוא יכול לטעות. המבחן שהמשפט בוחן אינו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא יש לבדוק: מה קרה בזמן המעשה. האם קיים קשר סיבתי בין המעשה הרשלני והנזק והאם הרופא פעל כרופא סביר?

תחום הרשלנות הרפואית נפרס על פני כל התחום הרפואי ומגוון המטפלים: רופאים, אחיות, רוקחים, אנשי המעבדה והרנטגן, פיזיותרפיסטים וכו'. חוק זכויות החולה מגדיר את רשימת המטפלים.

טעות באבחנה רפואית

כאשר מדברים על טעות באבחון אנו עוסקים ברשלנות במחדל, להבדיל מפעולה רשלנית כמו ניתוח או טיפול אשר בוצע באופן רשלני.

מהו מחדל? הימנעות של הרופא/ המערכת הרפואית מלאבחן מחלה.  למרות שכל האורות האדומים דלקו התעלמה המערכת ונמנעה מלבדוק את הבדיקות הדרושות. על הרופא לערוך לשאול את השאלות הנכונות ולקבל תשובות בהתאם ולבסוף להפנות את המטופל לכל הבדיקות המתאימות.

אחד הנושאים הנלמדים ביותר בביה"ס לרפואה הינו המונח "אבחנה מבדלת". החולה מגיע לרופא ומציג את התסמינים. על הרופא לקחת בחשבון את כל המחלות ו/או אבחנות האפשריות לתסמינים אותם החולה מציג. עליו לשלול אבחנה אחר אבחנה עד הגיעו לאבחנה המדוייקת ביותר. בצורה כזו יוכל לוודא כי לא החטיא בדרך שום אבחנה. במידה והרופא או החולה "ננעלים" על אבחנה מסויימת מתחילה שרשרת טעויות. החולה מתחיל לקבל טיפול ואינו מטופל כראוי. הדבר מסוכן בעקר כאשר מדובר על מחלה ממאירה או על מחלה מסוכנת הדורשת טיפול מהיר.

באיזה תחום אנו רואים יותר טעויות באבחון? ברפואה הראשונית. אצל רופא המשפחה והרופאים המקצועיים אליהם מגיע מטופל ללא הפניה רואים יותר טעויות באבחון בעקר כשמגיע מטופל שכבר קרא על מצבו ומכניס לראשו של הרופא אבחנה מסויימת בה חושד.

מהי אחריות של רופא כלפי מטופל? על הרופא לעבוד בהתאם לנהלים, הנחיות של המוסד הרפואי בו עובד וכן הנחיות בינלאומיות של איגוד עולמי בתחום המסויים. למשל במחלת הסוכרת, או במחלות לב. דוגמא: רופא משפחה צריך להפנות אנשים מעל גיל מסויים לבדיקת דם סמוי בצואה או נשים מעל גיל מסויים לבדיקת ממוגרפיה.  קיימת חשיבות לבדיקות מניעתיות. לעתים מגיע חולה ומספר על ספור משפחתי. חולים בסיכון עם רקע למחלות תורשתיות ו/או גנטיות צריכים יחס מיוחד. על הרופא מוטלת אחריות לפעול בהתאם לנהלים. במקרה של סיכון יתר קיימת אחריות מוגברת על הרופא.

מהם הנזקים העלולים להיגרם למטופל אשר לא בוצעה אבחנה מבדלת?

  1. הסכנה של אי גילוי מחלה קיימת בעקר כשמדובר במחלה קשה לריפוי.
  2. קבלת טיפול רפואי לא מתאים כולל לעתים קרובות תופעות לוואי.

כאן המקום שוב להזכיר כי איש הצוות הרפואי הוא רק אדם בשר ודם. לא כל טעות היא רשלנות רפואית. יש גם טעות אנוש. והכי חשוב אולי לזכור, שלא כל רשלנות רפואית מאפשרת תביעה משפטית, חייב להיות קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית והנזק.

מה מצפה לך בתביעת רשלנות רפואית בבית משפט ולמה כדאי לך לפנות לגישור רפואי במקום הדרך הרגילה בבית המשפט?

בתביעות רשלנות רפואית ההתנהלות שונה מתיק לתיק, אך בסך הכל יש דמיון בין התיקים.

התובע- אדם שנעשתה לו פרוצדורה רפואית כלשהי בצורה רשלנית, או ללא קבלת הסכמה מדעת, שמרגיש שנעשה לו עוול ומגיע לו פיצוי על כך. ומנגד, הנתבע- רופא ומוסד רפואי. בדרך כלל התובע יבחר להגיע לעו"ד, יספר לו את סיפור המקרה ובמידה ויש בידו מסמכים רפואיים הוא ישאיר לעורך הדין עותקים. עורך הדין יחתימו על טפסים , ביניהם ויתור על סודיות רפואית וייפוי כח. עו"ד מזמין את יתר המסמכים הרפואיים מהגורמים המטפלים בלקוח. כאשר עו"ד אינו מומחה רפואי, או בעל רקע רפואי הוא נזקק לייעוץ של מומחה רפואי בבדיקה האם יש ללקוח קייס. הייעוץ הראשוני, האם יש קייס עולה כסף ללקוח, אשר בהמשך יהיה עליו עוד להוציא ממיטב כספו על חוות דעת רפואית ערוכה כדין. בהמשך יערוך עוה"ד את כתב התביעה ויגישו לבית המשפט בצירוף חוות הדעת הרפואית. (עברו כבר כמה חודשים בינתיים, זה ברור- נכון?) יעבור עוד זמן, בעיקר אם הנתבע יבקש אורכה להגשת כתב הגנה ויוגש כתב הגנה בצירוף חוות דעת מטעם הנתבע.   לאחר סיום ההליכים המקדמיים (ולעתים אף תוך כדי ביצועם) יתקיים דיון קדם משפט בפני שופט. בדיון זה השופט לרוב ייתן הוראות בנוגע להמשך ניהול התיק. יתכן וימונו מומחים מטעם בית המשפט, בשאלת קיומה של רשלנות רפואית או בשאלת גובה הנזק. בדרך כלל כאשר יש שתי חוות דעת סותרות, ממנה בית המשפט מטעמו מומחה רפואי (עולה עוד כסף בסופו של דבר לצדדים…). ייתכן ובית המשפט יורה לצדדים על הגשת תחשיבי נזק ובהם התייחסות של כל צד הן לשאלת האחריות והן לשאלת הנזק. במסגרת תחשיב הנזק יכול כל צד להעריך לדעתו את גובה הנזק, מבלי להתחייב על כך ולכן זוהי הערכה שנעשית לצורכי פשרה בלבד. וכך בבית משפט,התיק ממשיך, בית המשפט יקבע את דרך הגשת הראיות ואת המועדים לשמיעתן. יקח הרבה זמן והרבה כסף ומה שהכי בטוח- הצדדים יהיו בחוסר ודאות.

(לא כך הדבר כאשר עורך הדין הינו בעצמו מומחה רפואי או בעל רקע רפואי! )

 בגישור רפואי זה אחרת:

 אתם הצדדים לתביעה, יכולים להחליט לנהל בעצמכם את ההליך.

אתם יכולים לסיים את הכל על הצד הטוב ביותר, לשביעות רצון הצדדים מהר יותר ואף צודק והוגן יותר. הרי ממילא יפנה השופט את הצדדים להתפשר.

אז למה אתם מחכים? בואו לדבר גישור רפואי!

שלך במסירות

אירית אבישר, אחות מוסמכת מגשרת ועו"ד

מייסדת המרכז הישראלי לגישור רפואי

ליצירת קשר חייג 0544222786

 או פשוט  לחץ כאן