פוסטים אחרונים

מה עושים לפני שאבא מאבד יכולת לקבל החלטות על חייו?

כאשר בני משפחה לא מסכימים בניהם בנושאים רפואיים ומתחילים להיבנות מתחים, בני המשפחה סובלים. משפחות לעתים קרובות נמנעות משיחות חשובות וקשות אלה. בכך שלא דנות במצב הרפואי. בינתיים, היכולות הקוגניטיביות של בן המשפחה המבוגר, החולה, ימשיכו לרדת, ולא מתקבלות החלטות,.בינתיים הוא עלול לאבד יכולות נוספות, או במקרים מסוימים, הוא כבר חסר, את היכולת להשתתף בתוכניות לגבי הטיפול שלו ובקבלת החלטות. בכל אחד מהמצבים האלה, גישור יכול להיות מאוד מועיל.

בעזרתו של מתווך ניטראלי ומנוסה, משפחות יגיעו יחד לדון בנושאים הרבים שצריך לטפל בעניין הטיפול בעתידו של קרוב המשפחה שלהם. נושאי דיון ספציפיים מזוהים וכל משתתף יציג את דעתו, חששותיו ואת סדרי העדיפויות שלו. מידע נוסף עולה על שולחן הגישור, מזהים את המשאבים העומדים לרשות הצדדים והחלטות משפחתיות נעשות בשיתוף.
קחו למשל את יורם, הוא אובחן לאחרונה עם מחלת האלצהיימר. שלושת ילדיו אינם יכולים להסכים איך להתמודד עם הטיפול שלו. שתיים מבנותיו טוענות כי יורם אינו זקוק להתערבות, ואילו בנו, מי שרואה את יורם כמעט מדי יום, מודע לירידה ביכולת שלו לנהל את העניינים הכספיים שלו, המראה שלו הפרוע, וחוסר יכולתו לעסוק בשיחות מתמשכות.
משפחות אחרות אולי מסוגלות לנהל שיחה אודות מצבו הרפואי של ההורה המבוגר, אבל אינם מצליחים להגיע להסכמה על טיפול מתאים. כאשר יכולות קוגניטיביות מתחילות להידרדר, לפעמים פתאום, והאדם החולה כבר לא מסוגל לנהל חיים בטוחים באופן עצמאי, הופכת קבלת החלטות אלה, חשובה מאד ודחופה למעשה, מבחינה רגשית וכלכלית, יכולה ליצור קרע בקרב משפחות.
קחו למשל את ציפורה, אישה בת תשעים שחיה לבד עם עזרה מוגבלת בבית במשך השבוע. ציפורה חולה באלצהיימר. כעת היא סובלת מדלקת בדרכי השתן ,זיהום נפוץ בקשישים , לאחרונה נשלחה להערכה קוגניטיבית. קשה לה לשלוט בצרכיה , כבר לא יכולה להתלבש בכוחות עצמה, והכנת ארוחה באופן עצמאי לא באה בחשבון . ארבעת ילדיה של ציפורה , גרים רחוק זה מזה וממנה. הם נאבקים בניסיון לקבל החלטה האם להביא מטפל שתגור עם אמם ל 24/7 או לחפש מקום בדיור מוגן. למרבה המזל, יש לציפורה מספיק משאבים כדי להרשות לעצמם את הטיפול שהיא צריכה , אבל הילדים שלה נחלקים בשאלות האם להוציאה מביתה בו חיה חמישים שנה. שתי בנותיה של ציפורה עומדות על כך שתישאר בבית מאחר שהיא יכולה להרשות לעצמה דיור מוגן . הן מאמינות שהיא תדרדר במהירות. שני הבנים של, לעומת זאת, מאמינים שאמם צריכה את השינוי והמעבר לדיור מוגן. המבנה הנגיש יותר, החברה של האנשים ,וגירוי הקוגניטיבי שדיור מוגן יכול לספק.
שלא כמו משפחתו של יורם , משפחתה של ציפורה השתתפה בגישור. בעוד רגשות צפו ועלו גם טונים גבוהים ודעות מנוגדות , לאחר חקירת האינטרסים של כל כל הצדדים וסייעור מוחות אודות האפשרויות ,האחים הסכימו לבצע יחדיו תכנון פיננסי במטרה לנתח את העלויות בבית לעומת טיפול בדיור מוגן- בבית אבות. כל אחד מהאחים נטל על עצמו תפקיד ספציפי – לברר בבית האבו, לבדוק אפשרויות חלופיות , לראיין ספקי שירותי בריאות בבית , ובירור תוכניות טיפול יום למבוגרים . שבועיים לאחר מכן , הם נפגשו שוב. בדיון הועלו הפרטים, מה כל אחד למד בשבועות האחרונים, הילדים של ציפורה הסכימו לתקופת ניסיון של שישה חודשים שבמהלכו אמם תשתתף בתוכנית לחולי אלצהיימר כאשר התחבורה לשם כלולה, ויש לה טיפול בבית מסביב לשעון 24/7. הם הסכימו לשמור על אמם בבית כל עוד היא מאושרת ,כל עוד לא נדרשת התערבות רפואית מיומנת , והיא מקבלת גירוי קוגניטיבי. מתוך הכרה שאולי יגיע זמן שבו טיפול בבית כבר לא יתאים , הם הסכימו על מוסד מסויים אליו הם ישלחו אותה כאשר היא לא תוכל להישאר בבית. כמו כן, הם הסכימו לקבל את המלצתו של מנהל טיפול גריאטרי , רופא מוסכם על כולם, אשר יכריע מתי להעביר את ציפורה מהבית למוסד.

גישור יכול לתמוך במשפחות בכך שהוא מנווט בין הנושאים והחלטות הקשורות לאבחון המאתגר של מחלת האלצהיימר. באמצעות דיון פורה בראשותו של מתווך ניטראלי מנוסה, העוזר לבניה משפחה לחקור כל נושא , לאסוף מידע, להגיע להסכמה ולמצוא את דרכם הצופה פני עתיד.

  1. סובל מסוכרת או מיתר לחץ דם? להגיב